נגישות לנכים במקומות ציבוריים

 

נגישות לנכים במקומות ציבוריים מחייבת בחוק כל מקום המוגדר ציבורי להיות נגיש לנכים. חוק הנגישות לבעלי מוגבלויות התשנ"ח מגדיר מקום כציבורי אם יש לציבור עניין בהגעה אליו: מקומות עבודה ומסחר, מוסדות ציבוריים ומוסדות ממשלתיים שונים. כמו כן, מגדיר החוק גם בנייני מגורים כמקומות ציבוריים אם סך הדירות בהם הוא 6 ומעלה.

 

מה צפוי למי שחייב ביישום אמצעי נגישות למוגבלים ואינו מקיים זאת?

הוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק: העמדה לדין הפלילי על ידי פרקליטות המדינה, שעשויה לדרוש עונש מאסר בפועל. כמו כן, ייתכנו קנסות ענק של עשרות עד מאות אלפי שקלים. החוק, אשר נחקק ב- 1998 ביקש, למעשה, להתחשב במצבם של הנכים, שכפי שידוע לכולנו אינו מסתיים רק במציאת חנייה בערים הגדולות ליד תמרורי הכחול-לבן. הבעיות האמתיות מתחילות אחרי הירידה מהאוטו או אמצעי התחבורה הציבורית, כשהנכה מעוניין להיכנס לעבודה שלו, לחנות בה הוא מעוניין לערוך את הקניות ואפילו לביתו הממוקם בבניין גבוה. עד תקופה זו – קבלנים ויזמים בנו כפי שהתחשק להם, ללא התחשבות בנכים ובמוגבלים, שסבלו קשות כתוצאה מכך, מה שהניע את נבחרי הציבור בכנסת לחוקק חוק זה.

 

 

נגישות לנכים במקומות ציבוריים

 

 

נגישות לנכים במקומות ציבוריים – רעיון שמאחוריו יותר מעוד אמצעים טכניים

הרעיון מדבר גם על השמה לבעלי מוגבלויות ונכים, אשר נדחים פעם אחר פעם ממקומות עבודה בשל מצבם. נקבעו סעיפים בחוק לפיהם מקומות עבודה ציבוריים המעסיקים מעל 25 עובדים יחויבו למנות רכז נגישות שמייצג מול המעסיקים את בעלי המוגבלויות, ועובד מול מרכזי נגישות חיצוניים. כמו כן, מרכזים אלו ביצעו ומבצעים עבודת קודש במציאת פתרונות השמה פרקטיים לנכים ומוגבלים על ידי מציאת תחום תעסוקה הנדרש במשק ואשר נכה או מוגבל יכולים לבצעו ביעילות ובקלות.

 

מצב המשק על רקע יישום חוק נגישות לנכים במקומות ציבוריים

המצב ללא ספק מוגדר כשוויוני יותר, אף על פי שזו לא העת לנוח על זרי הדפנה, משום שיש עוד לא מעט עבודה: בתי עסק ומסחר שעדיין לא מיישמים במלואו את החוק, חלקם מחוסר ידע וחלקם במכוון, במטרה לחסוך בהוצאות העסק. כמו כן, מקומות שכן התקינו את האמצעים לא הקדישו מספיק מחשבה, ובחרו במעלונים והתקני הסעת נכים שלא מתאימים למבנה. יחד עם זאת, בתי עסק שהלכו בתלם הנכון – ללא ספק יצרו את השוויון המיוחל. הם עשו זאת, לרוב, תוך הסתמכות על ייעוץ מקצועי של מרכזים המתמחים בפתרונות נגישות טכניים ותעסוקתיים, מה שהביא לאספקת הפתרונות הנכונים, ולא לניסיונות לפתרון בעיית הנגישות שעלו בתוהו.

 

 

נגישות לנכים במקומות ציבוריים

 

 

החוק החדש הביא גם מתעניינים פרטיים שאינם חייבים בו – לצריכת מוצרי הנגשה

כידוע, ישנם לא מעט ישויות עליהן החוק לא חל: למשל בית מודולרי של 2 קומות המשמש כולו למגורים, פרויקט מגורים זעיר שבתוכו כמה אחדות בודדות של דירות וכד'. דיירים במקומות הללו, שבחלקם הלא קטן מלינים נכים בתוכם, החלו להתעניין באותם אמצעי נגישות לנכים במקומות ציבוריים, על אף שהם עצמם אנשים פרטיים לחלוטין, במטרה להקל את תנועתו של הנכה. בחלק ניכר מהמקרים, כיוון מחשבה זה הוכח כנכון.

 

המרכז הישראלי לנגישות מספק פתרונות נגישות לנכים במקומות ציבוריים

המרכז הישראלי לנגישות אשר מכיל בחובו גם את "מרמנת" וגם את חברת "המרכז הישראלי לתעסוקה" מספק פתרונות לוגיסטיים לנכים במקומות ציבוריים כגון מעלונים אנכיים ומעלוני מדרגות מסוגים שונים בהתאמה לסוג המבנה. כמו כן, הוא מציע פתרונות יצירתיים בענף התעסוקה לשילוב נכים ומוגבלים בה בצורה נדרשת שתועיל להם ולמעסיקיהם כאחד. המרכז הישראלי לנגישות מקבל פניות דרך האתר או באמצעות פנייה טלפונית.

לאפיון אמצעי נגישות לנכים במקומות ציבוריים – פנו אל המרכז הישראלי לנגישות בקישור הבא!