עיקרי החוק

קנסות ועונשים

 

הנגשת מבנה ושירות הם חובה.

כל מקום ציבורי חייב להיות נגיש. אי הנגשה עשויה לגרור הגשת כתב אישום פלילי, קנסות וכתבי תביעה על סך של עשרות ומאות אלפי שקלים.

מי חייב להנגיש?

  • כל מקום הנותן שירות לציבור חייב להיות נגיש במבנה ובשרות.
  • כל מבנה חדש מחויב בהנגשה.
  • כל בנייני המגורים החדשים בהם 6 דירות או יותר.

 

ב- 1998 נחקק חוק שוויון שמטרתו לקדם את השוויון באמצעות הנגישות עבור אנשים עם מוגבלויות בישראל.

″אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי″ (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח־1998, סעיף 19 א).

מהות החוק מחייב לאפשר רצף של נגישות ואפשרות לעצמאות, כבוד והכלה עבור אנשים עם מוגבלות בישראל.

 

תקנות נגישות מבנה קיים וחדש

בתקנות הללו מוגדרים המרכיבים המחויבים בנגישות המבנה.

מרכיבים אלו כוללים בעיקר הנגשה פיזית ואפשרות הגעה מהחניה המונגשת, אל הכניסה ואל כל הפונקציות המבוקשות במבנה באופן עצמאי ומכובד. חשוב לציין כי קיימים הבדלי דרישות בין המבנים השונים, אך יחד עם זאת קיימים רכיבים חד משמעיים ואחידים:

התחומים העיקריים המחויבים בהנגשת מבנה:

  1. חניה
  2. שביל
  3. דלתות ומחיצות זכוכית מסומנות
  4. מדרגות
  5. פתרון להפרשי גבהים (רמפה, מעלית)
  6. רוחב פתחים ומעברים
  7. בית שימוש נגיש

 

תקנות נגישות השירות

תקנות אלו מגדירות את המרכיבים הנדרשים בנגישות השירות.

המרכיבים משתנים בהתאם למהות השירות הניתן.

(הנדרש בתחום נגישות השירות מבנק שונה מהנדרש ממועצה מקומית ושונה מהנדרש מפאב.)

התחומים העיקריים הנדרשים להנגשה הם:

  1. מתן מידע
  2. פיתוח נהלים המאפשרים שרות לכל
  3. הדרכת צוות
  4. שימוש באביזרי עזר
  5. ריהוט נגיש
  6. אתר אינטרנט

 

תקנות ייחודיות

 

תקנות תחבורה ציבורית – תקנות אלו כוללות את כל הנדרש על מנת להנגיש תחבורה ציבורית בישראל- רכבות, אוטובוסים, תעופה וכלי שייט.

 

תקנות נגישות בתחום השכלה וחינוך –  קבצי תקנות אלו (חלקן עדין בטיוטה) מסדירות את הנדרש במוסדות חינוך, השכלה גבוהה, הכשרה מקצועית בהתייחס למבנה המוסד החינוכי עבור הורה ו/או תלמיד עם מוגבלות.

 

נגישות טלפוניה– תקנות אלו מגדירות את החובות של חברות התקשורת בתחום הנגישות וכוללות בין השאר

מכשירי טלפון נגישים לאנשים עם מוגבלויות מוטורית ו/או חושית